כל שינוע של בטון מהמפעל מצריך היערכות שמורכבת ממספר רב של גורמים: מערבלי בטון אופטימליים לביצוע העבודה, משאבות בטון אמינות וחדשניות, עגורנים ודודי בטון, שמירה על כללי בטיחות חשובים, הערכת סיכונים, אופן קליטת הבטון, כשלים אפשריים ביציקה ושילוב בין בעלי התפקידים השונים באתר הבניה על מנת להשלים את השינוע בהצלחה מקסימלית ולהימנע מטעויות שמסבות נזק לאדם, לרכוש ולסביבה.

סוגי הבטון המרכזיים בהובלות

בטון מזוין – בטון שמשולבים בו חומרים אלסטיים ומוטות/ רשתות פלדה על מנת לקבל חומר חזק ביותר לבניה.

בטון דרוך – בטון שערוך להתמודד עם עומסים חריגים ונועד לבניית תקרות, גשרים או קירויים על פני שטח מבנה רחב.

בטון קל – מכונה גם בטון אדריכלי ומתאים לעיצוב על פי תבנית מסוימת. בטון זה אמור להתמודד עם עומסים קלים והשינוע שלו נערך על ידי משאבת מייקו, המתאימה לבטון דליל ולחצי עבודה נמוכים.

מהם הסיכונים שיש להימנע מהם בעת שינוע בטון?

  • ענני אבק, סנוור, רעש קבוע ומטריד של פעולת המערבל
  • תנועת עובדים בסמוך לרכב הצמ"ה
  • פגיעה מהמשאבה, המנוף או דוד הבטון
  • התהפכות של מערבל בטון או קריסת המשאבה
  • בטון "תקוע" בדרכים

אחראי העבודה מחויב להכיר את כל הסיכונים הקיימים ולהימנע מהם כמה שאפשר, אך עליו להיות גם בעל ניסיון מקצועי רב על מנת לתכנן שינוע של הבטון למקומות בעלי גישה מוגבלת (למשל בין עמודים או סביב פינות), לתכנן היטב את תנועת כלי הרכב התפעוליים באתר הבנייה על מנת שמערבל הבטון יוכל להגיע עד לנקודה המתאימה וכן למנוע מצב של תאונת דרכים, לחשב רדיוס של הסיבוב או הנסיעה לאחור של המערבל וכן את זמני הנסיעה על מנת להימנע ממצב של עמידה בפקקים. כמו כן יש צורך לתכנן את הסדרי התנועה במקום ולהציב שוטרים המכוונים את התנועה, שלטים, שימוש באמצעי בטיחות מתאימים ודגש על דרכי הגישה הכולל הרטבת מסלול הגישה או פיזור של פסולת אספלט כדי למנוע ענני אבק.

מי רשאי לנהוג במערבל בטון?

על פי החוק, כל אדם מעל גיל 18 שכשיר לנהיגה ועבר תדריך בטיחות וגיהות, בעל ידע ומעמד מקצועי הכולל הכשרה וניסיון מתאימים יכול לבצע הובלה של בטון לסוגיו השונים.

בדרך כלל הקבלן או קבלן המשנה הוא זה שמכשיר את הנהג תחתיו לגבי הוראות הבטיחות והתקנות, מתדרך אותו לגבי נוהל דיווח תקלות במהלך הנסיעה, מגדיר את העמידה ביעדים ומפרט לגבי סיכונים בסביבת מערבל הבטון, התפעול שלו, השימוש והתחזוקה.

יוצאים לדרך – מה חשוב לדעת על ההובלה?

כל מיכל מערבל בטון מסוגל לקלוט בין 6-13 קוב בטון, אך על פי תקנות התעבורה ניתן להוביל עד 8 קוב בלבד בכל הובלה. בדרך כלל נהוג להשתמש בדודי בטון ועגורנים כדי להשלים כמויות קטנות לאחר השימוש במשאבות הבטון, כמו למשל יציקת קיר קצה או עמוד.

לאחר שהבטון מועמס לתוך המערבל, המפעל מבצע רישום של שעת ההעמסה המדויקת. הסיבה לכך היא על מנת לאפשר ללקוח (הקבלן בדרך כלל) גם מעקב יעיל יותר לגבי המערבל המאפשר לו למנוע ניסיונות של גניבת הבטון וגם כדי לקחת בחשבון את משך זמן הערבול המתבצע בתוך המשאית. הובלה של בטון מוכן שנע בדרכים למשך למעלה משעה וחצי נחשב לפסול לשימוש ולא ניתן להשתמש בו כראוי ליציקות שונות. לכן חשוב לוודא שמשך הנסיעה נעשה תוך זמן סביר, ללא עצירות רבות לפריקה של בטון באתרים אחרים ובהגעה ליעד בטווח זמנים שמאפשר שימוש.